בית - פרשת-שבוע - חידוש סיפור והלכה לפרשת מקץ

עוד עדכונים

פרשת מקץ - חס"ה לשבת 

דרך איזה צינור יורד השפע לעולם? איך יתכן שהקשיים בחיים הם לטובתינו? והאם מי שלא מתענה יכול להיות שליח ציבור? • חידוש סיפור והלכה לפרשת מקץ

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי א' טבת התשפ"ד  |  13.12.2023  |  12:00

קאבר לחסה לשבת פרשת מקץ התשפד

חידוש

"אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (מא, מ)

אפשר להסביר על פי מאמר הגמרא (ברכות יז ע"ב) "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת". וכתבו המפרשים "בשביל חנינא" - בַּשְּׁבִיל ובצינור שלו. אבל לפי הפירוש הזה לא מובן איך יסתדר ההמשך "וחנינא בני די לו", מה שייך?

אלא הקב"ה מדתו להטיב ורוצה להוריד שפע רב לעולם, ואמנם המקטרגים בראותם ריבוי השפע היורד, הם מקטרגים כדי למעט השפע. ואמנם, כאשר יראה השי"ת צדיק אחד בדור אשר הוא מסתפק במועט, והגם שהוא עשיר, עם כל זה אינו מתענג מעושרו, הנה על צדיק כזה אינם משטינים המקטרגים על השפע היורד בצינור שלו, אם הוא רב או מעט, ואז השי"ת מוריד את השפע הרב של העולם בצינור ובַּשְּׁבִיל של אותו צדיק, כדי להעלימו מעיני המקטרגים שלא לקטרג עליו.

ולזה אמר, "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני" היינו בצינור ובשביל שלו. ולמה לא יורד לכל אחד בצינור שלו? לכן אמר, הנה זה ניצול מן המקטרגים, יען כי חנינא בני די לו בקב חרובין, וא"כ, המקטרגים אין שמים עינם ולבם על הצינור והשביל שלו לראות כמה שפע יורד בו, ובזה יהיה נעלם מהם הדבר, ואז יזכו ישראל בשפע הטוב הרב.

ולכן אמר פרעה ליוסף "אתה תהיה על ביתי", כי בזה "ועל פיך ישק כל עמי", שכל השפע ירד בצינור שלך (הריח הטוב).

 

סיפור

"ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים..." (מא, נג)

משל לעשיר שעמד בצד 'שדה אימונים' - מקום שבו מרגילים את החיילים ואנשי המלחמה, והנה הוא רואה שהחיילים קופצים ומדלגים מעל בור מים גדול ועמוק, אף נדרש מהם להתכופף מטה מטה מתחת ל'גדר תיל' וכל זה כדי להרגילם לעמוד איתן בכל סוגי ומצבי מלחמה, אלא שהעשיר ה'גולם' הלז לא הבין כי יש תכלית ומטרה בכל אלו המכשולות מהמורות ונסיונות, מניעות ונפילות, נכמרו רחמיו עליהם מדוע יצטרכו 'מסכנים' הללו לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות... ברוב רחמנותו ניגש אל המפקד הממונה עליהם, ואמר לו, הנה עשיר כקרח אנכי, אין זהב וכסף נחשבים בעיני מאומה, אבקשך שתיקח בעלי מלאכה על חשבון כספי וזהבי והם יישרו את כל השדה אשר אנו עומדים עליה - להוריד את ההרים, למלא את הבורות והבארות בעפר... וכך לא יצטרכו 'חיילך' להתייגע חינם. צחק המפקד על רוב סכלותו, ואמר לו, אם אכן נדבה לבך לחוננו ממתת ידך, אנא, רחם נא וסייע בעדנו לגמור את ה'חובות' שנצטברו מבניית והעמדת כל ואלו המכשולות ומהמורות.

יש שני פסוקים א) "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" ב) "וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב", וההבדל ביניהם שבראשון כתוב ותכלינה עם כ' ובשני כתוב ותחלינה עם ח'. והנה האות ח' עומדת על שתי רגליה, ואילו האות כ' שוכבת, והיינו כי כאשר האדם משכיב עצמו ונותן לייאוש לשלוט עליו ואינו עושה מאומה להמשיך בדרכו, זה גופא 'סוף וכילוי' דרכו, והיינו 'ותכלינה'. משא"כ המעמיד עצמו על ב' רגליו ואינו מתפעל אלא ממשיך בדרכו על זה אמרו 'ותחילנה' - שבזה עצמו נולד מחדש ופתח לעצמו להתרומם. המשכיל ילמד מכאן לכל מיני נסיונות וקשיים שיש לו ברוחניות ובגשמיות כי הם עצמם לטובה.

 

הלכה

צום עשרה בטבת

א. ביום שישי הבא (י' טבת) יחול צום עשרה בטבת, [חכמינו תיקנו תענית זו בגלל המצור שהתחיל על ירושלים ונמשך כשנתיים וחצי עד שהובקעה החומה ונכבשה העיר בט' בתמוז ונחרב בית המקדש חודש אחר כך בט' באב ע"י הבבלים].

ב. כולם חייבים בצום זה ואסור לפרוץ גדר. ואפילו מי שעל ידי שיצום יתבטל מלימודו, או שעובד וחש כאב ראש וצמא צריך לצום. וכל המצטער על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

ג. חולה - אפילו חולה שאין בו סכנה - פטור מלהתענות. ומכל מקום לא יענג את עצמו בבשר ויין, אלא רק כפי הנצרך לו.

ד. מעוברות ומניקות פטורות מהצום. [מעוברת נחשבת משנתברר שהיא מעוברת ואפילו בתוך הארבעים יום הראשונים.]

ה. מי שאינו מתענה לא יעלה להיות שליח ציבור בתעניות ציבור, וכן אינו רשאי לעלות לתורה.

ו. מוציאים ספר תורה לקריאת ויחל רק כשיש עשרה מתענים. ומכל מקום, כשחל התענית בימים שני וחמישי שיש בהם קריאה בשחרית אפשר לקרוא פרשת ויחל גם כשיש רק ששה מתענים.

ז. נוהגים לתת צדקה לתלמידי חכמים ביום התענית. ומעלה גדולה נודעת בקריאת סדר פיטום הקטורת והקורבנות, שזכות אמירתם מבטלת גזירות קשות ורעות מעם ישראל.

ח. הכהנים נושאים כפיהם (ברכת כהנים) במנחה.

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!